מאת: דין בן יצחק|

חוסר הזמינות במתנות ביריד פתיחת השנה בטכניון הורגש, והביא עימו עודף של תסכול. בנוסף, הערות רבות של סטודנטים על המתנות ואיכותן נשמעות ברחבי הקמפוס. האם המתנות לא מספקות, או שאנחנו אוהבים להתלונן?

מרוב השימוש בכרטיס הסטודנט שלי בכניסה לחוות הלימוד והמדפסות, הוא כבר שחוק לגמרי – בדיוק כמוני. עם פתיחת הסמסטר הגעתי לתקף את כרטיס הסטודנט שלי בפעם השלישית, וכבר תכננתי לקחת תיק לפטופ. איקסים מאיזולירבנד שחור הודבקו על המתנות שכבר לא רלוונטיות בפוסטר שהוצב באולם השקוף, והדגישו את המבחר הדל שנותר. הצטערתי לגלות כי המתנות שנותרו הן אוזניות, מגבת פנים, מטען אלחוטי ומחצלת. לא נותרו תיקי גב, תיקי לפטופ ותיקי ספורט, אפילו בקבוקי השתייה אזלו. לפחות חילקו בחינם חבילות דוריטוס.

“אמור להגיע משלוח נוסף של מתנות בסביבות 14:00”, אמר העובד שתיקף את כרטיס הסטודנט שלי. בתקופתי בצה”ל למדתי כי למילה “אמור” יש הרבה משמעויות, והן מתגמדות לצד אחת מהן – לא לסמוך על זה שמשהו יקרה. איך יכול להיות שחלק ניכר מהמתנות לא זמין? הרי זה רק היום השני של יריד פתיחת השנה. עוגמת הנפש יכלה להיחסך אם ניתן היה להזמין מתנות מראש, כמו בשנים קודמות. נשארתי עם טעם מר בפה, אז אכלתי עוד דוריטוס.

אכזבה באוויר או תלונות שווא?

בעזרת פוסט על נושא המתנות בקבוצת “סטודנטים בטכניון” שהפך לויראלי, הבנתי שאני לא היחיד שהרגיש במחסור – סטודנטים רבים טענו כי כבר ביום הראשון לא היו תיקים זמינים, וביום השני כבר חלק ניכר מהמתנות כלל לא היה זמין, כך שרבים נאלצו להתפשר על מתנה פחות מועדפת או נחוצה. גם סטודנטים לתארים מתקדמים ציינו כי לא היו תיקים כאפשרות בחירה בכלל. הועלתה הטענה כי התיקים היו מהעודפים של שנה שעברה, ולא הוזמנה כמות נוספת שלהם השנה.

בנוסף לכך, תלונות רבות הגיעו על איכות המתנות: האוזניות לא עובדות, יש להן רעש רקע נוראי, שומעים בצד אחד יותר מאשר בצד השני, והמיקרופון לא עובד; הבקבוק לא נוח, שביר, מטפטף ולוקח זמן להבין איך בכלל משתמשים בו; הרמקול חלש, ולאחר טעינה הוא שורד שעה; המטען האלחוטי איטי מאוד, ואינו עובד עם מכשירים רבים. חלק מהתגובות הכלליות על המתנות היו “באסת על מהחלל”, “עדיף משהו פרקטי כמו וזלין”, ו-“אני די בטוח, לפי כמות התלונות, שאם לא היינו מקבלים מתנות בכלל כולם היו מרוצים יותר…”

בעקבות כל אלה ולמרות התגובות הטובות על התנהלות אס”ט והעובדים ביריד, שהיו קשובים ואדיבים, עולה השאלה: בנוסף לעובדה שמתנות רבות לא היו זמינות, האם המתנות שאס”ט מציעה לא מספקות, או שתלונות הסטודנטים אינן מוצדקות?

אם אנחנו צריכים לבחון את העלות מול התועלת, אז כדאי שננצל את הידע שצברנו עד כה בטכניון ונשחק קצת עם מספרים: ייצור המוני של אוזניות שחולקו ביריד, בקבוק שתייה ומגבת מיקרופייבר נע בין חמישה שקלים לשמונה שקלים. ייצור המוני של תיק ללפטופ הוא עשרים וחמישה שקלים ושל מטען אלחוטי הוא עשרים שקלים ליחידה. הבעיה העיקרית בייצור המוני במחירים נמוכים היא שמוצרים רבים לא ייצאו תקינים. זה יכול להסביר את הסיבה לאכזבה מהמתנות.

עוד מקור לתחושת ההפסד ביריד הוא שסטודנטים משנה ראשונה בלבד קיבלו תיקים חדשים. זה מובן מדוע הם נבחרו לקבל אותם, אך מה לגבי שאר הסטודנטים המשלמים בדיוק את אותו הסכום לאס”ט? למה הם לא זכאים לאותם תיקים?

אז מה באמת קרה כאן?

“באגודה התקבלה לפני שנתיים החלטה אסטרטגית לתת לשנה ראשונה תיקים באיכות גבוהה יותר מאשר בשנים קודמות”, מציין דובר אס”ט, אפיק פרידברג ומסביר כי הרציונל מאחורי החלטה זו הוא שעדיף לסטודנט לקבל תיק אחד טוב וגדול שיחזיק לאורך רוב או אפילו לאורך כל התואר, מאשר ארבעה תיקים פחות טובים. לא התקבלה תשובה מדוע סטודנטים שאינם משנה א’ לא קיבלו אפשרות לבחור תיק גב חדש.

אפיק מסביר בנוסף כי מתנות אלו נבחרו כדי לגוון: “הרגשנו שבשנים האחרונות חולקו אותן מתנות בתצורות שונות. החלטנו שהפעם אנחנו רוצים לתת משהו קצת אחר. הגיעו תלונות על פחות מחמישה אחוזים מהמוצרים שחילקנו”.

וכן, הוא מציין כי תיקי הגב והמגבות שחולקו לסטודנטים עם ותק היו משנה שעברה. אס”ט חילקו גם אותם כדי להגדיל את היצע המתנות למקסימום: “היה ברור לנו שהתיקים לא יספיקו לכולם”, מציין אפיק, “אבל רצינו להגדיל את המבחר לסטודנטים בכמה שאפשר. הודענו מראש בכל הפרסומים כי המתנות הן עד גמר המלאי”.

באס”ט העריכו את הכמות הצפויה לכל מתנה באמצעות נתוני העדפות הסטודנטים משנים קודמות: “אנחנו קונים מתנות בעודף כדי להימנע ממצב שמתנה מסוימת תיגמר”.

אחת מהסיבות לכך שחלק מהמתנות, עליהן התקבלו תלונות, היו באיכות נמוכה, היא שאס”ט החליטה לעבוד עם ספק חדש. “זו הפעם הראשונה שהבאנו מוצרי אלקטרוניקה כמתנה, ואחוזים בודדים מהמתנות היו לא תקינים”. אפיק מציין כי כמות התקלות באוזניות היו גבוהות יותר מתקלות שאס”ט קיבלה משנים קודמות על מתנות כמו הבקבוקים.

עוד טוען דובר אס”ט כי הם למדו הרבה מחלוקת המתנות האחרונה בנוגע לסוג המתנות שעליהם להביא. “עם זאת”, הוא מוסיף, “למרות שהיו יותר תלונות משנים קודמות, אנחנו עדיין רואים שימוש נרחב במתנות שחולקו. אני חושב שחלק גדול מהסטודנטים מצא אותן שימושיות”.

פנינו גם אל יושב ראש אס”ט הקודם, עומר עמית, כדי שיציג את עמדתו בנושא המתנות. עומר טוען שחייבים להעז, גם אם לפעמים יהיו תקלות בדרך. “רק ככה משתפרים”, הוא מציין. “אני זוכר שהעברנו את המכונות צילום והמדפסות ל-‘ארנק וירטואלי’, והיו עם זה לא מעט בעיות. אפשר להגיד שחדשנות היא סיכון. יכולות להיות נפילות, החל מספק שמפשל בזמני אספקה ועד למוצרים שבפיילוט עובדים כראוי, ובייצור המוני משתבשים”.

בואו נחשוב קדימה

לא רק תלונות היו באותו פוסט בפייסבוק, אלא גם כמה הצעות לפתרונות יצירתיים יותר. המתנות וזמינותן עלולות לגרום לעוגמת נפש בקרב הסטודנטים, לכן סטודנטים הציעו להמיר את המתנות לשוברים כספיים לבתי עסק בקמפוס או בחיפה, כמו למשל שוברים לשימוש בבתי-קפה ברחבי הקמפוס. אני, בתור מקינטה ניידת, הייתי שמח לקבל כמה כוסות קפה בחינם.

רעיון נוסף שעלה הוא להעלות סקר שידרג את המתנות העדיפות על הסטודנטים, ושלושת המתנות המובילות הן המתנות שיחולקו. כך המתנות הנבחרות יוכלו להיות באיכות גבוהה יותר, ולא נצטרך לחכות בתור כי מישהו מנסה לבחור בין תשע מתנות שונות (בתנאי שכולן זמינות, כן?).

שבועיים בדיוק ממועד עליית פוסט הדעות, פרסמה אס”ט בעמוד הפייסבוק שלה סקר בנושא המתנות, על-מנת להשתפר בשנה הבאה: “לאור התלונות שהגיעו, ערכנו סקר שביעות-רצון אותו אנו מנתחים בימים אלו”, מסביר אפיק. “ננסה להתאים את המתנות בשנה הבאה להלך הרוח בסקר”.

זוהי יוזמה מבורכת, כמובן, ואיתה תקווה ששנה הבאה יריד הפתיחה יהיה אחר. אין ספק שבתעוזה יש סיכון. ניסיון לבצע שינוי מרענן יכול  לפעמים להיגמר באכזבה. זה מוביל אותי לבחירת המתנה שלי – מחצלת, מעולם לא אכזבת אותי.