מאת: אורי ראובן |
מעל לשלוש שנים נוהל משא ומתן מול הטכניון לשיפור תנאי ההעסקה של סגל ההוראה הזוטר. מאבק שהמשיך באיומי שביתה, וגם הוצאתה לפועל. מה עומד מאחורי התהליך הארוך, שכמעט וגרם לסטודנטים לתואר ראשון שלא לפתוח את שנת הלימודים
הם מלווים אותנו לאורך כל התואר, אנחנו הולכים לשיעורים ולשעות הקבלה שלהם, מעריכים אותם ואפילו כותבים עליהם וידויים ב’טכניון קונפשנז’. אין ספק שהמתרגלים הם חלק מהותי מחוויית הלימוד של כל סטודנט בטכניון. אבל מה אנחנו באמת יודעים על מה שעובר על אותם אנשים, המהווים את השילוב האנושי בין אקדמיה להוראה? מסתבר שלאחר מספר שנים בו נושאי שיפור תנאי ההעסקה של הסגל הזוטר בטכניון נמצא במצב סטטי של משא ומתן, עם פתיחת שנת הלימודים הנוכחית העניינים הגיעו לנקודת רתיחה.
הסגל האקדמי הנלווה, קרי המתרגלים והמרצים בטכניון אשר אינם חברי סגל בכיר (כדוגמת פרופסורים), מיוצגים על ידי אס”ה, ארגון סגל ההוראה בטכניון. ארגון זה מתפקד כארגון עובדים לכל דבר, ותפקידו לקדם את האינטרסים של חבריו, לרבות הסדרת תנאי העסקתם. כבר משנת 2015, נמצא אס”ה במשא ומתן עם הטכניון על הסכם קיבוצי חדש, לאחר פקיעתו של הקודם. בספטמבר 2017 עלה הנושא לסדר היום הציבורי עם פרסום פרטי המשא ומתן לכלל חברי הארגון ובו דרישות שונות לשיפור תנאים משותפים לסגל הזוטר במספר מהאוניברסיטאות הגדולות במדינה. לסייפת המסמך הוצמדה הזהרה לכך שבמידה ו-ועד ראשי האוניברסיטאות לא יסיר את האטימות מול הדרישות, לא יהיה מנוס מהכרזת סכסוך עבודה.
על ביטחון ושכר
הנושאים עליהם סובב המשא ומתן הארוך מול הטכניון, בכל הנוגע למשתלמים לתארים גבוהים בפרט, הם בשלושה תחומים עיקריים. הראשון ביניהם הוא בטחון תעסוקתי. משתלמים בטכניון אשר מקבלים מלגה, מחויבים להקדיש למחקר בין שלושה לחמישה ימים בשבוע, בהתאם לסיכום עם המנחה, ובמידה והשיגו משרת תרגול או הוראה, הטכניון מצידו מחויב לספק להם תעסוקה המשכית. אולם, לא תמיד יש ביכולתו של הטכניון לעמוד בהתחייבויותיו כלפי המשתלם, מסיבות של עודף מתרגלים או מיעוט משרות, וכך קורה מצב של פער בהיקף המשרה בין סמסטר אחד לעוקב וישנם מקרים בו המשתלם נותר ללא תעסוקה כלל מצד הטכניון. יתרה מכך, מאחר ורוב מקבלי המלגה אינם רשאים לעבוד באף עבודה למעט הוראה אקדמית בטכניון, הם נותרים עם הכנסה שתלויה במלגה בלבד, כאשר עזיבה אינה אופציה ריאלית.
הנושא השני הוא פערי השכר בתוך סגל ההוראה עצמו, המורכב מסטודנטים, מסטרנטים ודוקטורנטים. יתכן מצב בו מסטרנט לקראת הגשת התזה ודוקטורנט בתחילת דרכו יעבירו את אותו תרגול בדיוק, אך פערי השכר ביניהם יעמדו על 50% יותר לטובת הדוקטורנט לפי שווי יחידות תעסוקה. למרות ההבנה שישנו הפרש במידת הכשרה המקצועית, רוב הקולות מסכימים על כך שזהו פער קיצוני למדי.
הנושא השלישי הוא הפערים בהיקף התעסוקה בין משרות התרגול השונות, כגון הרצאה, תרגול ובדיקת תרגילים וההבדלים במטלות ובהשקעה הנדרשת בין הקורסים. על אף הניסיון של הטכניון להגדיר את סוגי התעסוקה השונים ולתגמל אותם בהתאם על ידי טבלת פלמור (מפתח העסקת מורים), עדיין התגלו אנומליות בכך שאין התייחסות מספקת לרמת ההשקעה ולכמות הסטודנטים בקורס, דבר שמוביל לתסכול בקרב בעלי התפקידים שנאלצים להתמודד עם עומס מטלות עצום בתגמול מצומצם.
עבור מורים מן החוץ ועמיתי הוראה – הסגל שאינו שייך לסגל ההוראה הבכיר של הטכניון ומיוצג גם הוא על ידי אס”ה, המצב אינו שונה בהרבה. עבור מורים אלה, כדוגמת ד”ר אביב צנזור וד”ר עליזה מלק, אין כל הבטחה להמשכיות העסקה בטכניון או לשמירת היקף משרה, והטכניון יכול להחליט בסמוך לפתיחת הסמסטר על צמצום משרתם או על אי העסקתם כלל. גם מעמדם לעומת עמיתיהם הפרופסורים נמצא על המוקד, בכך שהם אינם זכאים להטבות שונות וכן שחיקת שכר והפרשי שכר גבוהים שנותרים ללא מענה.
קולות של תסכול
האנשים העומדים מאחורי הפעילות השוטפת של העמותה הם מועצת הארגון, המורכבת ממסטרנטים, דוקטורנטים, מורים מן החוץ ועמיתי הוראה מכלל הפקולטות בטכניון, ביניהם נציג הפקולטה לכימיה, הדוקטורנט עידן חריטן, שזוהי שנתו התשיעית בטכניון. “המו”מ מול הטכניון לוקח הרבה זמן לא כי הטכניון לא יודע מהו מתרגל, אלא כי הייתה סחבת ואנחנו היינו קצת סבלניים מדי”, הוא אומר. “היה אפשר לפתור את זה בהרבה פחות זמן ואם היינו רוצים לפגוע קצת יותר בסטודנטים. אבל היינו סבלניים ונתנו לזה זמן כדי לצמצם את הפגיעה. הומצאו בדרך הרבה מנגנונים יצירתיים אבל הטכניון הוא גוף מאוד גדול ומאוד בירוקרטי ולהכניס מנגנונים יצירתיים זה לא קל, ולא כל רעיון מתקבל הכי יפה. יאמר לזכותם שהם כן מנסים ללכת לקראתנו אבל זה לא קל”.
ואכן, לקראת מועד פתיחת סמסטר אביב תשע”ח בתחילת חודש מרץ האחרון, הסבלנות של אס”ה פקעה. “ברגע האמת, כאשר צריך לסכם ולחתום נעצרו נציגי ההנהלה וחזרו בהם מהסכמי עבר”, נכתב בהודעה הרשמית של אס”ה, ובסופה מתן אולטימטום להנהלת הטכניון לבצע התקדמות לקידום המשא ומתן, אחרת סמסטר אביב לא ייפתח. הלחץ עשה את שלו, וארבעה ימים לאחר פרסום הכרזה הוקפאה השביתה.
לקראת פתיחת שנת הלימודים הנוכחית בחודש אוקטובר, שוב עלו קולות של תסכול מצד אס”ה לגבי הנכונות של הטכניון להתקדם ולחתום, הפעם בגלל סחבת מצד משרד האוצר לאישור הדרישות. הארגון הצהיר על ביטול כל ההרצאות, התרגולים והמעבדות המבוצעות על ידי חברי סגל נלווה ובמקומם יתקיימו אסיפות הסברה. גם הפעם הלחץ עבד, ויום אחד בלבד לפני פתיחת הסמסטר הודיעה הארגון על ביטול השביתה לימים ראשון ושני, ודחיית השביתה לשבוע השני ללימודים.
האיומים החוזרים ונשנים והחזרה המהירה לשגרה לא עברה בלי התייחסות של חלק מהמשתלמים בטכניון, שלצד קולות תמיכה היו כאלה שכינו את המהלך כ”פארסה”. ראשי אס”ה טרחו להסביר את המצב לכל פונה דרך הפורומים השונים, והבהירו שלמרות הנראות הבעייתית, הרצון לפגיעה מינימאלית בסטודנטים הוא זה שעומד על הפרק. “הכרזנו על שביתה כי באמת האמנו שהולכת להיות שביתה”, מסביר עידן. “לא הייתה איזושהי טקטיקה שאנחנו נכריז ואז הם יזוזו. עושים שביתה כדי ללחוץ על הטכניון, אם היה אפשר שלא להכניס את הסטודנטים לתואר ראשון למשחק, מה טוב”.
ביום שלישי של השבוע הראשון ללימודים, האיומים הפכו למעשים, כאשר לשעה אחת נדרשו המורים הנלווים להגיע לאסיפת הסברה על העיצומים והבעיות במשא ומתן, ולא לעסוק בלימוד. יש לציין שלמרות ההשפעה הישירה על הסטודנטים לתואר ראשון, לא נרשם באזז מיוחד בפורומים הגדולים של הסטודנטים. המסטרנטית תמר שלם, נציגת המסלול להנדסת הסביבה במועצת הנציגים, לא הופתעה מכך שנושא המאבק לא עלה לדיון ציבורי ער יותר עם החלת העיצומים. “אחד המקומות שאנחנו כארגון לא מצליחים לעמוד בסטנדרטים של עצמנו, זה המקום של המודעות”, היא אומרת. “אין לנו יכולת לקבל סטטיסטיקות על כמה שיעורים התקיימו או לא. אני כן ראיתי וויב מסוים בפייסבוק בהודעות כמו ‘יש שיעור או אין שיעור’, אבל קשה לי לשפוט באיזה היקף ולא אהיה מופתעת שיש מתרגלים שלא שמעו על זה בכלל ותרגלו כרגיל”.
לעומתה, עידן חריטן דווקא חושב אחרת. “אני לא מסכים שלא היה באזז. לפחות בפקולטה לכימיה אף אחד לא לימד בשעה הזו. אני חלק מהנהלת עמוד הפייסבוק של ארגון סגל ההוראה וקיבלנו המון פניות ושאלות. גם החשיפה לפוסטים שהעלינו הייתה באלפים. בתור ארגון עובדים אנחנו לא בעד לפגוע בסטודנטים והבאזז לא צריך להיות אצל הסטודנטים. אנחנו שובתים כדי להביע עמדה מול ההנהלה. אף אחד לא רוצה לפגוע או לגרום לסטודנטים לרגש שלילי כלפי המתרגלים שלהם. בסוף הם הלקוחות שלנו ואנחנו רוצים שהם יהיו כמה שיותר מסופקים. הלחץ צריך לפעול על ההנהלה, שלה צריך להיות אכפת שבעצם אין לימודים”.
ללא פשרות
כנראה שגם הפעם שעת ההשבתה עשתה רושם על ההנהלה, ולאור ההתפתחות במשא ומתן הוחלט באס”ה על מתן שבוע הפוגה לקיום מגעים קדחתניים כאשר האולטימטום לחתימה על ההסכם הוא עד ל-4 בנובמבר, אחרת תושבת פעילותו של סגל ההוראה הנלווה בטכניון ללא הגבלת זמן.
הדינוזאורים שבינינו זוכרים שהכרזה על שביתה וגם הוצאתה לפועל כבר התרחשה בטכניון, בחודש אוקטובר 2011, כאשר גם אז, פערים מול הטכניון סבבו על תנאי העסקה לא מספקים. בתחילה היו נציגי הסטודנטים לתואר ראשון, אס”ט (אז לפני המיזוג עם אסת”ג – אגודת הסטודנטים לתארים גבוהים), לצד נציגי אס”ה, אולם לאחר ש”זוהו סימנים למניעים זרים וחוסר רצינות מצד מנהיגות אס”ה”, כפי שאמרה יו”ר אס”ט דאז, יעל אביטל, הוחלט לצאת נגדם ואף להפגין כדי לסיים את השביתה, שאכן הסתיימה בהסכם הבנות עם הטכניון לאחר שבוע וחצי.
בחזרה להווה. על רקע השבתות של סגל זוטר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון, שפגעו משמעותית בשגרת הלימודים, נדרשה הנהלת הטכניון לזרז את התקדמות המשא ומתן והכול התנקז לפגישה מכרעת ביום רביעי, בו היה ברור שהזיג-זג בין שביתה להקפאה כבר לא יעבור בשקט עבור כלל הנוגעים בדבר.
ביום הראשון לחודש נובמבר הגיעה הבשורה – ההסכם נחתם. במסמך שפורסם יום למחרת פורטו ההישגים: שיפור הביטחון התעסוקתי למשתלמים על ידי מתן אפשרויות העסקה נרחבות יותר, וכן מורים מן החוץ שמלמדים לאורך זמן, יוגדרו כ”מורים מתמידים” ויזכו לתכנית העסקה ארוכת טווח. גם טבלאות השכר עודכנו, ויאפשרו העלאות שכר הדרגתיות בעיקר לבעלי הדרגות הנמוכות ואפשרות תגמול הולם יותר על עבודת ההוראה בהתאם לעומסי העבודה הייחודיים לכל פקולטה. ההישג המשמעותי בעניין זה הוא דווקא התוספת הטכניונית, שמאפשרת לסגור כמעט לגמרי את פערי השכר הבעייתיים וגם מהווה אמירה ראשונה מסוגה על כך שהטכניון יוצא דופן משאר האוניברסיטאות.
גם אס”ט זכתה לאזכור חיובי בתום המסמך, על עבודת הליווי לתהליך תוך רצון לקדם את רמת ההוראה ומאידך לצמצם את הפגיעה בסטודנטים ככל שניתן.
“אני חושב שההסכם שאליו הגענו משקף באופן כללי התחלה של שינוי בגישה של הטכניון להוראה בכלל ולחברי הסגל הנלווה בפרט”, אומר ליאון ענבי, דוקטורנט בפקולטה למדעי המחשב המשמש כחבר הוועד של אס”ה וחבר בצוות המשא ומתן מול הטכניון. “באופן אישי אני מאוד מרוצה מתוצאות המשא ומתן ומההסכם שאליו הגענו. התהליך היה ארוך מאוד ומתיש אך ברמה האישית אני יכול להגיד שהוא גם היה מלמד מאוד ומתגמל. לאורך הדרך למדתי הרבה מאוד על התנהלות הטכניון מאחורי הקלעים. מדובר במערכת מורכבת עם הרבה גורמים מעורבים כשלכל אחד יש אינטרסים מעט שונים וגם אופי ומאפיינים אישיים שונים, והצורך לתמרן בתוך המערכת הזאת הצריך יצירתיות וגמישות”.
האתגרים שבדרך
כעת, כשנושא המשא ומתן ירד מסדר היום, חוזרת מועצת הנציגים של אס”ה להתמודד עם יתר האתגרים והבעיות שעומדות על הפרק. בקרה ומעקב אחר ביצוע ויישום ההסכם עומד בראש סדר העדיפויות, אך מטרה חשובה לא פחות היא הגברת הפרסום אודות הארגון כדי להגביר את הנגישות של הסגל הזוטר למידע החשוב. “בגלל שעובדי ההוראה מתחלפים כל כמה שנים, הם לא באמת מודעים לחובות ולזכויות שלהם”, מסביר עידן. “רוב אנשי ההוראה בטכניון לא יודעים לקרוא את תלוש השכר שלהם והמטרה שלנו כמו כל ארגון עובדים אחר, לייצג את הסגל מול הפקולטה כמעסיק”.
“לעומת סטודנטים מתואר ראשון, שמה שמגדיר אותם זו ההשתייכות שלהם לאס”ט, למרות שהרבה מאיתנו משקיעים בהוראה המון, זה בסוף לא הפוקוס”, מוסיפה תמר. “הפוקוס הוא המחקר וההוראה היא רק מרכיב מסך ההכנסות שלנו בחודש. התפקיד של הארגון הוא להתמודד עם זה ולייצר את המודעות כדי להתגבר על הפערים האלה”.
בנוסף, מספרים השניים על תת-ייצוג במועצה מצד חלק מהפקולטות בטכניון, כדוגמת ארכיטקטורה, הנדסה כימית ואווירונאוטיקה, שהיעדר נציגות פוגעת באינטרסים של המשתלמים בה ועשויה להיות בעוכריהם במהלך הפעילות השוטפת וגם במשא ומתן עתידי. “זה שלמשל לפקולטה לביולוגיה אין נציגות זה חבל, כי זו פקולטה עם צרכים מאוד שונים”, מסביר עידן. “אנחנו מנסים לעשות עבודת עומק, אבל אם אין פידבק מהשטח זה מאוד קשה. יש המון דברים על השולחן שכעת עם השגת ההסכם נוכל לקדם”.
