כתבה אחת בת חמש דקות שפורסמה בערב יום שישי, הצליחה להרעיד את אמות הסיפים של המוסד האקדמי המוביל במדינה. טענות בנוגע לאפליה וגזענות בעת השיבוץ למעונות, מצאו את הטכניון והסטודנטים שבו עומדים כתף אל כתף כדי להראות מהי התמונה האמיתית

“מסתבר שגם במעונות הטכניון יש הפרדה בין יהודים לערבים. גזענות? או שמה היענות לגיטימית לצרכים שונים של תלמידים?” – כך הציג דני קושמרו, מנחה תכנית החדשות ‘אולפן שישי’, כתבה שבאה לתאר מצב בו סטודנט יהודי יכול לבחור להתגורר במעונות עם יהודים בלבד. השקופית המציגה את כותרת הכתבה מיד לאחר מכן, ‘מבוא לגזענות’, לא הותירה מקום לספק בנוגע לאיזו עמדה בחרו עורכי התוכנית.

הכתבה הגיעה על רקע דברים של חבר הכנסת ממפלגת הבית היהודי, בצלאל סמוטריץ’, שנכתבו מספר ימים קודם לכן בחשבון הטוויטר שלו: “אשתי ממש לא גזענית, אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החאפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות” – ציוץ שעורר גל תגובות ברחבי הארץ. במהדורת החדשות שידרו את הכתבה כפתיח לדיון שהתנהל בנושא ובכדי להמחיש שישנה אפליה לכאורה גם במוסד האקדמי המוביל במדינה.

הסעיף השנוי במחלוקת שעומד במוקד הכתבה, לקוח מתוך טופס אלקטרוני לבקשה למעונות ומחולק לשני סעיפי העדפה: הראשון מאפשר לסטודנט לבחור את גוש המעונות בו הוא מעוניין לגור והשני הוא סעיף המבקש את העדפתו לגבי הלאום של הדיירים הפוטנציאליים עימם הוא יחלוק את הדירה: יהודי, נוצרי, מוסלמי, דרוזי, אחר או ללא ציון לאום. יש לציין שבתחתית בטופס מופיעה הבהרה: “לצרכי שיבוץ בלבד, לא חובה לסמן”. במידה והסטודנט עמד בקריטריונים וקיבל שיבוץ למעונות, ניתנת לו האפשרות למלא טופס נוסף, בו הוא יכול לכתוב את שמותיהם של סטודנטים עימם הוא מעוניין לגור באותה הדירה, וכן לסמן האם הוא מעוניין להיות בדירה של שומרי כשרות או חילונים. בסוף התהליך, מתקבלים במשרד המעונות כלל ההעדפות של הסטודנטים ואחראי האזור ניגשים למלאכת השיבוץ לדירות.

עניין של אורח חיים

עוד במהלך שידור הכתבה עלו בקבוצת הפייסבוק תגובות רבות של סטודנטים: “עכשיו בערוץ 2 יש כתבה על האופציה לבחור בסוג הדת של האנשים במעונות בטכניון.. מנסים להוציא את הטכניון גזעני על פארש”, נכתב בפוסט שזכה לעשרות לייקים. “רחמים על הדובר של הטכניון… הוא בטח דפק את הראש בשולחן כמה פעמים לפני שהוא הצליח להתייחס ברצינות לתחקיר המעפן הזה…” נכתב בתגובה פופולארית נוספת.

מהי התמונה אותה ניסתה כתבת אולפן שישי להציג והאם היא קולעת למציאות? מדוע מתבצעת הפרדה בין בני לאומים שונים, ובין סטודנטים דתיים לחילונים? אז בואו ונשאל פעם נוספת את השאלה: “גזענות? או שמה היענות לגיטימית לצרכים שונים?” והפעם נאפשר לאנשים הראויים ביותר – לדיירי המעונות עצמם – לענות.

“אתה עושה תחקיר על הכתבה של ערוץ 2? יופי! יש לנו הרבה מה להגיד”. אומרת בהתלהבות שיר, סטודנטית ממעונות קנדה שחולקת את דירתה יחד עם עוד ארבע בנות, כולן דתיות שומרות מסורת. “אני חושבת שעצם העובדה שזה אמור להיות המקום שאנחנו חיים בו, זה מאוד חשוב שתהיה לנו את האפשרות לגור עם אנשים שהם בהשקפת עולם דומה לשלנו ובעיקר אצלנו הדתיות. לנו זה עניין מאוד חשוב לגור בדירה עם בנות עם אותו אורח חיים שמסכימות לשמור את כל חוקי הכשרות והשבת. זה לא מתוך עניין של ‘אני לא רוצה להיות עם מישהו ששונה ממני’, אלא כשזה מגיע לדרך שבה עם אנשים שחיים את החיים שלהם באותו אופן, אז לא נוצרים התנגדויות, ומצד שני למה לשים בחורה חילונית במצב שהיא צריכה כל בוקר להתעורר ולהסתכל על משהו שנוגד את כל העקרונות שלה?”

מעונות קנדה

מגורים במעונות הם בדרך כלל ברירת מחדל של סטודנטים שאינם יכולים לאפשר לעצמם לשכור דירה בקרבת הטכניון, בעיקר מסיבות כלכליות. שיר מספרת שדווקא הימצאות סעיפי ההעדפה ליתר השותפים לדירה גרמו לה לנחת רוח. “כשאתה הולך לשכור דירה אתה בא, מכיר את השותפים ואת בעל הדירה ורואה אם זה מתאים. פה אין לנו את האופציה הזו. אם לא הייתה לי את האפשרות לבחור עם מי אני גרה, אז הסיפור היה הרבה יותר מורכב ואני הייתי שוקלת יותר מפעמיים אם לבוא ללמוד פה”.

ממול לדירת הבנות הדתיות בקומה העליונה של הביתן גרה קבוצת בנות ערביות-נוצריות. מרים, שותפתה של שיר לדירה, מספרת שבין שתי הדירות יש יחסים מצוינים. “בכריסטמס הלכנו ואמרנו להן חג שמח ואפילו הצטלמנו עם העץ”. שיר מוסיפה: “הן מקסימות ואפילו שלחו לנו רפרנסים בפיזיקה!”

שכנים נוספים של הבנות הם איתי וברק, סטודנטים חילוניים מתכנית עתודה ששיכנה אותם ביחד עוד מיומם הראשון בטכניון. “אין גוש מעונות שמיועד לקבוצה מסוימת או ללאום מסוים”, מבהיר איתי. “כאן בקנדה זו דוגמא לשילוב בין הקבוצות בתוך הבניינים והרמה בכל החדרים היא אותה רמה”. שותפו ברק מספק תובנה מעניינת: “זה נכון שהסעיף הזה לא מעודד פלורליזם ויתכן שמי שממלא אותו יכול לבחור להיות עם בני אותו לאום לאו דווקא מסיבות ענייניות, אך פלורליזם זו לא באמת המטרה של הטכניון, המטרה היא שאנשים יבואו וילמדו, זה לא מוסד חינוכי שאמור לעודד לערכים. עם זאת, זה שהטכניון מאפשר יותר בחירה ממקומות אחרים, ובאופן שווה לכל אחד, זה דווקא מגביר את הדמוקרטיה”.

סטודנט נוסף שבחר לגור בדירת לאום יהודית הוא רון, במקור ממרכז הארץ. “לא סתם בחרתי שאני רוצה לגור עם יהודים – טוב לי לגור עם יהודים”, הוא אומר. “אני לא מכיר את הצד השני מספיק טוב כדי לגור ולישון איתו. זה הימור. גם לגור עם יהודים זה הימור, אבל הסיכוי שיש לך להמר נכון הוא יותר גבוה עם אנשים שיש להם אותה תרבות כמו שלך. תחשוב שאתה מגיע לפה עם אנשים שאתה לא מכיר בכלל, אז יותר קל לך להתחבר עם כאלה שיש לך איתם אותו דיבור ואותם צחוקים. התחושה פה היא לתת לך להרגיש כמה שיותר בבית. אני מרגיש שזה מייעל אותי בלימודים אם יש לי חיי חברה טובים בתוך הדירה. אני לא רוצה להרגיש אאוטסיידר בדירה שלי”.

בנאדם כבנאדם

מעונות ריפקין

כאמור, סעיף העדפת הלאום הוא אינו סעיף חובה למילוי בטופס ההרשמה וישנן דוגמאות רבות לסטודנטים שבחרו שלא למלא סעיף זה ואף בחרו באופן אקטיבי להיות שותפים של בני לאום אחר. סטודנט כזה הוא דאוד, שמתגורר במעונות נווה אמריקה יחד עם ארבעה סטודנטים ממוצא רוסי. “בעיני האופציה הזאת לגיטימית לגמרי כי אני לא מעוניין לגור עם אנשים דתיים”, הוא אומר. “כמו שחשוב לי ליהנות מהחיים במעונות ולחיות איך שבא לי, חשוב לי שהאחרים גם ירגישו טוב. בעקבות המגורים עם השותפים התחלתי לדבר קצת רוסית, כמו המילה ‘בתאבון’, והם מנסים ללמוד קצת ערבית. כולנו מתייחסים לבנאדם כבנאדם. אני כבר שנה שלישית במעונות, הייתי שנתיים עם חבר’ה מהמגזר שלי אבל אף פעם לא נהניתי כמו שאני נהנה עכשיו. זה משהו חדש ומעניין, להכיר בנאדם ממש שונה לגמרי. אני מסתכל על זה כדבר חיובי”.

במעונות ריפקין, המגורים הם משותפים באופן הטהור ביותר של המילה, כאשר שני הדיירים חולקים מרחב דיור ללא חציצה. אלה ודאנה, סטודנטית יהודיה וסטודנטית מוסלמית, חולקות את המרחב הזה. “אנחנו ממש שמחות שבחרנו שלא משנה לנו הלאום ואנחנו מאוד נהנות לגור ביחד”, אומרת אלה. “ההתרגלות היחידה שהייתה לי היא שאני לא מבינה ערבית, אבל דאנה יודעת עברית ממש טוב אז אין קשיי שפה. יתרון אחד הוא ששתינו לומדות יותר על התרבות של הדת אחת של השנייה ואני גם מנסה ללמוד עוד שפה. זה מאוד מעניין”.

פראס (שם בדוי), סטודנט ערבי נוצרי, גר במעונות קנדה ביחד עם ארבעה סטודנטים יהודים. “עם שניים מהם אני גר כבר שנתיים ועוד שניים נכנסו בתחילת השנה, ומההתחלה הכל הלך נורא חלק. לא הרגשתי מעולם אאוטסיידר במגורים, דווקא להיפך, הם אלו שהיו מפולגים ואני הייתי החוליה המחברת בין כולם”.

אחראי הביתנים במעונות הם הגורם המקשר בין דיירי הביתן לבין משרד המעונות האזורי. רפיק (שם בדוי), אחראי ביתן בן העדה הדרוזית, דוחה מכל וכל את הטענה בנוגע לגזענות. “אם יש אנשים שרוצים להיות אחד עם השני, בגלל שהכירו לפני הלימודים או מסיבה אחרת – זו הבחירה שלהם. הם עושים את זה מרצונם החופשי והטכניון לא כופה את זה עליהם. בביתן שלי חיים ביחד דרוזים, מוסלמים, נוצרים, יהודים חילוניים ושומרי שבת ולא שמעתי אף פעם תלונות”.

רגישות לצרכים

הטכניון מופיע לרוב בתקשורת בהקשרים חיוביים: הישגים יוצאי דופן של בוגריו, מחקרים פורצי דרך שמתבצעים בשעריו, וההאשמה בדבר גזענות בעת השיבוץ למעונות תפסה את כל הנוגעים בדבר לא ממש מוכנים. מיד עם סיום שידור הכתבה יצא הטכניון בתגובה רשמית: “הטכניון דוחה מכל וכל את הטענות בדבר אפליה או הפרדה מכוונת לכאורה בין סטודנטים על רקע דתי, לאומי, מיני או גזעי, ואנו גאים על כך שאוכלוסיית הסטודנטים והמרצים משקפת נאמנה את פניה של אוכלוסיית המדינה על כל גווניה. לאלפי הסטודנטים המתגוררים במעונות הטכניון ניתנת האפשרות לציין עם מי יעדיפו לחלוק חדר, וזאת מתוך רגישות לצורכיהם של בני מגזרים שונים ובעקבות ניסיון מצטבר של עשרות שנים”.

בכתבה מציג עצמו תחקירן התוכנית כסטודנט יהודי, הבודק אפשרות להתגורר במעונות הטכניון רק עם בני דתו. התשובה אותה הוא מקבל ממספר אחראי ביתנים היא חיובית. יתרה מכך, נאמר לו על ידי נציגת מנהל המעונות כי “מלבד במקרים חריגים, אנחנו לא מערבבים בין יהודים לערבים”. אם תהיתם אם נכון הדבר ששיבוץ סטודנטים יתבצע לפי מאפיין לאום משותף גם אם הסטודנט לא ציין את העדפתו לגבי לאום – זה אכן כך. משיחות עם גורמים בכירים במערכת מתבהרת קצת יותר התמונה בכל הנוגע לנוהל זה. “המטרה היא לתת למישהו לגור איפה שהכי נעים לו”, אומר הגורם. “לפי הגדרה לא קל לגור במעונות, אתה מחויב להרבה מאוד ויתורים, אתה צריך לשמור על שקט, לשמור על ניקיון ולא לבשל בלילה, לכן אנו רוצים לאפשר סביבת מגורים הכי נוחה, מזמינה ונעימה, כשבמילא לומדים כל כך קשה. חשוב לציין שהטכניון אינו מבקש לדעת מהו הלאום שלך ולא שואל עם מי אתה לא רוצה להיות בחדר, אלא רק מהן העדפותיך. מי שלא רוצה למלא לא חייב, ישנם חדרים עם הרבה עירובים”.

המציאות היומיומית והמתח ביחסי יהודים-ערבים אמנם נותרים מחוץ לכיתות הלימוד, אך לא ניתן לחמוק מהם כאשר מניחים את הספרים ומתחברים שוב לעולם החיצון. גם כאן מעידים בטכניון שעל רקע זה בא הניסיון לבצע הפרדה לפחות ברמת החדר. “גם אם היה לנו פחות התנגדויות בעבר, כל האינתיפאדות האלה נורא הקצינו דברים. אנחנו לא חושבים שנעשה את השלום העולמי דרך המעונות. הלוואי שכן, אבל זה לא הולך”.

עוד מציינים בטכניון שבטרם נוסף הסעיף המדובר לטופס ההרשמה, נבדקה מידת כשירותו המשפטית והוא נמצא תקין.

“תפרו לנו תיק”

אחת המחאות הבולטות ביותר נגד שידור הכתבה הגיעה מאת סיו”ר אס”ט לשעבר, הרון שוכן, בן לעם הצ’רקסי, מוסלמי וישראלי, שכתב בין היתר: “אם יש מקום שפוי במדינה השסועה הזאת, על אחת כמה וכמה בימים טרופים אלו, הרי שמדובר בטכניון”. הפוסט שפרסם בדף הפייסבוק של ערוץ 2 זכה לאלפי לייקים ושיתופים.

יחד איתו, אחד האנשים שהביע את הביקורת החזקה ביותר לאחר שידור הכתבה הוא גם זה שהופיע בכתבה כ”סנגור” סעיף ההעדפה – יו”ר אס”ט לשעבר דני מגנר. הוא מספר שכאשר שהוא התבקש על ידי הטכניון לתת את תגובתו לכתבה, התחקיר המקורי היה שונה מאוד ממה שהוצג לבסוף באולפן שישי. “מי שהיה אמור לעשות את הכתבה המקורית זה עיתונאי בשם אילן לוקאץ’, והיא צולמה כבר לפני כחצי שנה”, הוא אומר. “באתי מראש בגישה לא מתגוננת אלא התקפית. החלטתי שאני הולך להאשים אותם בזה שהם עושים פרובוקציה. הוא בעיקר ניסה למשוך אותי בלשון ולהגיד שיש גזענות אך הוא כנראה לא כל כך הבין שאני אבוא ואגיד שאין כאן סיפור”.

לאחר כעשרים דקות של ראיון נפרדו שני הצדדים, וכמה ימים לאחר מכן נודע לטכניון על כך שהכתבה נגנזה.

העצומה הקוראת לערוץ 2 להתנצל על שידור הכתבה

דני מודה שלא צפה בכתבה בשידור חי אך לאחר מספר הודעות של חברים התפנה לצפות בתוצר הערוך מחדש. “#‏תקשורת_נבזית ו-‫#‏הכל_בשביל_הרייטינג”, כתב בראש הפוסט בעמוד הפייסבוק שלו מספר דקות לאחר סיום התוכנית. “זה ביזיון, מילא אם היו עושים כתבה ומציגים צד אחד של המטבע וצד שני ויש איזה קונפליקט, כבר היו דברים בטכניון שאנשים חשבו אחרת. אבל פה יש קונצנזוס מוחלט שהמצב מצוין. אף אחד לא מתלונן. אף אחד לא חווה גזענות, אז הם באים ומאשימים אותנו בגזענות בלי שאף אחד מאיתנו מרגיש אותה. פשוט תפרו לנו תיק”.

ביום ראשון שלאחר מכן בחר דני במחאה אקטיבית והקים עצומה שקוראת לחדשות 2 “להתנצל על הכתבה המבישה שרוכבת על הגב של כל סטודנט בטכניון”. למרות ששלח את העצומה למספר בעלי תפקיד ומגישים בחדשות 2 ולא זכה לתגובה, הוא עדיין מאמין באפקטיביות המהלך: “המאבק הוא לא מאבק אישי שלי, זה מאבק ציבורי. הרגשתי שאי אפשר לשתוק מול עוול כזה גדול. איך זה שכלי תקשורת שיש לו אחריות וגישה לציבור כל כך גדול בישראל, יכול לבוא ולפרסם שקר כל כך בוטה ולעשות נזק. יש לזה השלכות חמורות. אני מצפה שהם יפרסמו הבהרה והתנצלות ויכפרו על זה בכתבה חיובית כלפי הטכניון”.

מי שידע על שידור הכתבה בצהרי אותו יום הוא עומר עמית, יו”ר אס”ט הנוכחי. “אני מכיר את המצב בטכניון כדי לדעת שהכתבה היא גיבוב מוחלט של שטויות”, הוא אומר בנחרצות. “אני מאמין שגישה של חצי אמת גרועה משקר. הכתבה הציגה את זה כך שיהודים מקבלים איזשהי גושפנקא ‘להתחמק’ מלגור לצד בני מיעוטים – זה לא המצב בכלל. בטכניון יש לך את האופציה להגיד לצד מי אתה מעדיף להתגורר בצורה הכי פוזיטיבית שיכולה להיות. בשלל התגובות שראינו בפסייבוק היתה הסכמה גורפת לדו-קיום ששורר בקמפוס מכל קשת המגזרים והעדות”.

יו”ר אס”ט, עומר עמית בתוכנית הבוקר ‘אורלי וגיא’

גם עומר הגיב לכתבה בפוסט משלו שזכה למאות לייקים ושיתופים. “פייר? אני מתבייש”, כתב בין היתר. “ערוץ 2 אתמול בערב הפסדתם 15 אלף איש שמעתה ואילך ייקחו כל מילה שלכם בעירבון מוגבל. את האמון שלנו הפסדתם”.

בנוסף לכך, ביום ראשון שלאחר פרסום הכתבה התייצב באולפן תכנית הבוקר של ערוץ 10, ‘אורלי וגיא’ והסביר את דעתו על הכתבה ועל המצב בטכניון באריכות בפני המנחה, גיא מרוז.

בכל הנוגע ליחסי יהודים-ערבים בקמפוס, מודה עומר שהמצב כלל איננו כפי שניסו להציגו בכתבה: “מפתיע אותי מאוד שערוץ 2 בחר להיטפל לטכניון, שהוא גם המוסד עם אחוז הסטודנטים הערבים השני הכי גבוה בארץ, וכמובן הראשון בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים. אני חושב שהחיבור בין הסטודנטים במגזרים השונים והדתות השונות הוא החזק ביותר מכל מוסד אחר ואפשר לראות את זה גם באגודת הסטודנטים, שם החבר’ה עובדים זה לצד זה בשביל לקדם את טובת הכלל ואני מאחל לשאר המוסדות שתשרור ביניהם הרמוניה כמו ששוררת בטכניון”.

לסיכום מביא עומר זווית מעניינת על חוש הביקורת המפותח של הסטודנטים בטכניון, שגורם להם, כמעט כאיש אחד, להתאגד מול הביקורת על המוסד שהם לא יכולים איתו אך גם לא בלעדיו. “ערוץ 2 בחר להתעסק עם הבחור הלא נכון, והכוונה לא אליי, אלא לציבור הסטודנטים בטכניון. כבר מיומנו הראשון אנו למדים שדברים לא מקבלים כמובן מאליו – צריך להוכיח אותם. וכשאנחנו נתקלים במשהו שאנחנו יודעים שלא נכון, אנחנו מסתכלים על זה בעין ביקורתית. זה חלק מהחינוך שלנו כבני אדם. אם זה לא נכון אנחנו פועלים לתקן את זה, וזה מה שמבדיל את הסטודנטים בטכניון משאר המוסדות, שאנחנו לא מקבלים בשקט עוול כזה או אחר. הראייה הביקורתית זה מה שנותן לנו את האקס פקטור אחר כך כמהנדסים בחוץ”.

דבר חברת החדשות

הגוף היחיד שנותר דומם מאז שידור הכתבה הוא חברת החדשות, הגוף המפיק את ‘אולפן שישי’. באופן בלעדי ל’פקטור’ מוסר דובר חברת החדשות, אלון שני, את התגובה הרשמית:

“ההליך שהוצג בכתבה ראוי לדיון ציבורי וסטודנטיאלי – בדיוק כפי שאנו שמחים לראות שקורה כעת. בדברים ששודרו השמענו גם את קולם של מי שתומכים בבקשות להפרדה במעונות.

“עם זה, בדיוק כיוון שסביבת הלימודים בטכניון סובלנית ומאפשרת דו-קיום, מצאנו כי חשוב להתעכב על האופן שבו לסטודנטים ניתנת האפשרות לבחור את זהות שותפיהם לחדר על בסיס לאום ודת.

“ידוע לנו כי קבוצת סטודנטים חשו נפגעים מהכתבה. עם זה אנחנו תמהים מה היו אומרים לו מדובר היה בפרסום פרקטיקה בקמפוס בארצות הברית או במדינה מערבית אחרת, אשר בו מוענקת לסטודנט אפשרות לסמן שאין לשבצו במעונות לצד אפרו-אמריקני, היספאני, יהודי, מוסלמי או הודי. האם גם אז היו מוחים על עצם הפרסום הלגיטימי?”

סייעו בהכנת הכתבה: עומר צברי ודניאל נויפלד.

לצפייה בכתבה המלאה מתוך אולפן שישי: