חולמים על שינוי אווירה וחווית לימודים בינלאומית?- חילופי סטודנטים: קצת על החוויה ואיך עושים את זה

עוד מימי  התיכון, השתתפתי בתכנית חילופי-תלמידים צנועה בשיקגו, כבר שם ניטע בי הרצון לנסות ולגלות איך זה ללמוד ולחיות בחו”ל, לפחות לתקופה קצרה. ואכן, אחרי שנתיים ראשונות ומאוד עמוסות בטכניון, הראש צעק “חופש עכשיו” וזו הייתה ההזדמנות לשלב טיול עם לימודים בסביבה אחרת.

אז מה צריך בעצם לעשות?

מועדון הקווידיץ’

התהליך התחיל בכנס השנתי של בית בספר הבינלאומי בנושא. לאחר מילוי כמה טפסים וכמה חתימות פקולטיות נדרשתי לבצע ראיון בבית הספר הבינלאומי של הטכניון (כדי לבדוק אם אני רציני מספיק ויכול להסתדר באנגלית). התנאי הבסיסי היה ממוצע ציונים העומד על 80 לפחות ומצב אקדמי תקין, כאשר למקומות המבוקשים יותר כמו צפון אמריקה כדאי שגם  הממוצע יהיה גבוה יותר. לאחר המתנה מורטת עצבים קיבלתי הודעה על שיבוץ לאחת האוניברסיטאות שבחרתי (University of British Columbia-UBC בונקובר, קנדה). עשיתי בחינה באנגלית בין הסמסטרים (לא חובה ברוב האוניברסיטאות) והתחלתי לחפש קורסים אשר מקבילים לקורסים רלוונטיים בטכניון בכדי לאשר אותם דרך הפקולטה. התהליך נהיה יותר ארוך ובירוקרטי לאחר שהקנדים החליטו שהם לא רושמים אותי לשני קורסים שביקשתי בטענה שאין מקום בקורס ואילצו אותי לחפש קורסים אחרים במקומם.

החוויה

סלפי האלווין

באמצע אוגוסט טסתי לונקובר, שם שכרתי רכב ביחד עם עוד שלושה ישראלים ועשינו טיול של שבועיים וחצי בהרי הרוקי הקנדיים. הטבע מטורף: הרים נושקים לשמיים, קרחוני ענק, אגמי טורקיז וחיות בר.

חזרתי לונקובר בתחילת ספטמבר, ישר לתוך האווירה הסטודנטיאלית הבינלאומית: הרבה סטודנטים הגיעו לפני הלימודים לדאונטאון, שם הם יוצאים כל לילה ומכירים חברים להעביר איתם את הסמסטר.

ארבעה ימים לפני תחילת הסמסטר נכנסתי למעונות בקמפוס של UBC בונקובר.

הקמפוס נמצא בחלק המערבי של העיר, על צוק מעל האוקיינוס, במרחק 40 דקות אוטובוס מדאון-טאון ונקובר, הקמפוס גדול מאוד, ירוק מאוד ומלא עצים שבסתיו נהיים אדומים וממלאים את כל הקרקע בעלים יבשים. במרחק רבע שעה הליכה אפשר לרדת לחוף מקסים (בו לבוש הוא בגדר המלצה והמים קרים מאוד, גם בקיץ).

רוב הכיתות בהן למדתי הן כיתות מודרניות יחסית, בעלות מקרנים ומסכים כך שאפשר לראות מכל שורה, חוות המחשבים טובות. יש הרבה אפשרויות אוכל בקמפוס ובאזור, ואפילו קיים סופרמרקט גדול (אבל לא מאוד זול) במרחק 10 דקות הליכה מהמעונות.

השבוע ראשון בUBC כלל לימודים בהילוך נמוך והתרכז בעיקר באירועי השבוע הראשון: יום מועדונים בו עשרות (אם לא מאות) מועדונים שרוצים שתצטרף אליהם: מספורט דרך ריקודים לטיניים וסריגה ועד מועדוני תרבות לאומיים או פוליטיים. הרבה מסיבות, בחלקן אפילו אין שתיה – כי גיל השתייה בקנדה הוא 19 (והם מאוד קשוחים עם האכיפה שלו), ורובן לא מתקרבות למסיבות שבטכניון. יצא לי לשבת כל ערב במעונות עם סטודנטים מכל העולם, לשחק משחקי שתייה או סתם להכיר חברים חדשים מכל העולם.

כמו בטכניון, כשהסמסטר התקדם הלימודים נהיו יותר רציניים, ועם ארבעה קורסים העומס התקרב לזה שבטכניון, שיעורי בית ובחנים תקפים בכל קורס, ולא מעט רטובים. גם מזג האוויר השתנה: הקיץ המופלא שכלל שמש אינסופית ולא היה חם ומחניק הפך לימי גשם וקור שנהיו יותר ויותר תכופים עד שבסוף הסמסטר כמעט בכל יום ירד גשם.

חנוכה בקמפוס

הסמסטר הלא כל-כך עמוס שבניתי לעצמי (ממליץ שלא לקחת יותר מ3-4 קורסים בחילופי סטודנטים) אפשר לי להתמיד בתחביבים שלי כמו טיפוס בקיר הטיפוס שנמצא בבית הסטודנט, לנצל את ההזדמנות וללמוד החלקה על הקרח במגרש ההוקי הסמוך למעונות, ניגנתי בלהקה של סטודנטים בינלאומיים וכמובן השארתי זמן לטיולים בערך פעם בשבועיים כשמזג האוויר היה יפה. חברים אחרים גם הבריזו משבוע שלם ונסעו להרי הרוקיז, סיאטל ואפילו סן פרנסיסקו והוואי. יצאנו בערך פעמיים-שלוש בשבוע למסיבה בפאב של הקמפוס או לדאון-טאון ונקובר.

בתחילת דצמבר הסתיים הסמסטר והתחילה תקופת המבחנים. שלושה שבועות על הנייר (לי יצא ארבעה מבחנים בשבוע אחד באמצע התקופה) ואין מועדי ב’.

שבוע לאחר המבחנים טסתי לטיול של חודש וחצי במרכז אמריקה (אבל זה כבר לטור אחר).

פרטים על האוניברסיטה – UBC:

ונקובר היא עיר מעולה ונחשבת לאחת הערים עם איכות החיים הטובה בעולם. העיר מאוד ליברלית ורב תרבותית (סושי מעולה למשל), המון טבע קרוב ופעילויות אקסטרים זמינות (כמו טיפוס וסקי לדוגמא). במעונות יש אווירה בינלאומית שלא תמיד קיימת באוניברסיטאות אחרות (לפי מה שיצא לי לשמוע מחברים שנסעו למקומות אחרים), ומכירים הרבה חברים מכל העולם: דנמרק, שוודיה, הולנד, אנגליה, צרפת, אוסטרליה, צ’ילה, מקסיקו, יפן וברזיל. בעיר יש קהילה יהודית-ישראלית לא קטנה, בקמפוס יש בית “הלל” מכובד וגם שליח של חב”ד שגר קרוב ואפשר ללכת לארוחות שישי משותפות למי שמעוניין בכך בכמה מקומות בעיר.

עם זאת, ונקובר יקרה (לפעמים גם יותר מתל אביב) וקרה-רטובה (גם אם פחות משאר קנדה), הרמה האקדמית לא גבוהה ויכול להיות קושי למצוא קורסים מקבילים לאלו של הטכניון. גם הטיסה לשם לא זולה (לפחות 1000 דולר).

לסיכום,

Pro’s and con’s

 תמונת שער: הלהקה שלי