קיבלת ציון נמוך בבחינה או שלילי אחרי שלא ממש למדת, או דווקא לאחר שהשקעת שעות? תתפלאו אבל אפשר למנף כישלון במבחן כמקפצה להצלחה בבחינה במועד ב’. כמובן, בתנאי שתגיעו אליה יותר ממוקדים ומרוכזים
מאת יונית טרנר, מאמנת אישית לצעירים להצלחה וקידום אישי
מה קורה אם קיבלנו ציון אחר ממה שחשבנו, איך אנחנו מגיבים לציון נמוך ממה שציפינו ובמיוחד למצב מאוד לא סימפטי, שבו למדנו במשך כל הסמסטר, השקענו כל דקה פנויה להתכונן לבחינת הסיום באחד הקורסים, אבל למרות הכל נכשלנו?
קבלת ציון נמוך או ציון שלילי אחרי שלא ממש למדנו, אולי אפילו חיפפנו, לא ממש תפתיע וגם לא תגרום לנו לבלאגן מיותר, אלא דווקא תסייע לנו להבין שאין דרך אחרת וחייבים ללמוד ברצינות כדי לעבור את הבחינה עם ציון מעולה. לעומת זאת, כשעשינו כמיטב יכולתנו – השקענו, השתדלנו, אפילו חרשנו ויצאנו לאחר המבחן עם הרגשה סבירה, אבל לפתע קיבלנו ציון נמוך או אפילו שלילי. אז מה קורה לנו ברגע שאחרי?
לאחר הכישלון בבחינה פתאום צצות להן בראש הרבה שאלות ומחשבות, שאינן מקדמות ואפילו תוקעות: אולי החוג שאליו נרשמנו לא מתאים לנו, אולי המרצה לא בדק טוב, איזה לוזר אני, וכו’.
תתפלאו, אבל כישלון זו צמיחה והזדמנות, שיש לקחת בשתי ידיים כדי להוכיח לעצמכם בראש ובראשונה שאתם מסוגלים לעשות את הדברים טוב יותר, גם אם זה יקרה בפעם השנייה. כישלון בבחינה אינו כישלון שלכם כאדם, אלא מצב שמכריח אתכם לחזק את הנקודות החלשות שלכם כסטודנטים.
כישלון במבחן אינו מעיד על חכמה או טיפשות, ואינו משקף ערכים על פיהם אתם חיים. הוא כן דורש ממכם מיקוד גבוה יותר, ריכוז והבנה נוספת לזו שהשתקפה מהתשובות שהגשתם בבחינה הראשונה. יש לראות כישלון כמקפצה להצלחה בפעם הבאה. קצת מוגזם לבקש לשמוח עם כל שלילי שתקבלו, אבל כן להבין שזה עדיין רחוק מסוף העולם.
אז מה צריך לעשות כדי לצאת מהבאסה?
קודם כל, לתת לכם את הזמן – יום-יומיים להיות שם, ואז לשחרר ולהמשיך. הדחקה לא תביא לפתרון, אלא דווקא תציף את הכישלון ברגע הראשון החלש שיתאפשר. תנו מקום לתחושות התסכול והאכזבה, ואל תתעלמו מ”זמן ההחלמה” הנדרש.
לתרגל משפטי העצמה – “אני יכול ללמוד את החומר”, “לא הלך לי, אז מה?”, “החומר הזה קטן עליי”, וכו’. משפטים כאלה שנאמרים מתוך כוונה מלאה בסוף מושרשים והופכים לחלק ממכם. האמונה בהם מקדמת את ההצלחה שלכם בבחינה הבאה שאליה תיגשו.
לא להקל ראש וללמוד ברצינות את החומר פעם נוספת – להגיע למבחן מוכנים גם מנטלית. לשנן בראש את המסוגלות: “החומר לא קשה ואני אעבור את המבחן כמו גדול”.
לנתח עם עצמכם מה קרה בבחינה במועד הראשון – למה לא הצלחתי, האם באמת לא התכוננתי כמו שצריך או אולי לא קראתי עד הסוף את ההוראות, לא הבנתי בדיוק מה רוצים ממני או לא הספקתי כי לא תכננתי טוב את הזמן? הבנת הכישלון היא צעד משמעותי לקראת מועד ב’. יש הבדל גדול אם אתם צריכים ללמוד כמו שצריך או ללמוד לתכנן את הזמן במבחן.
לסיכום, במועד הבא של הבחינה שאליהם אתם ניגשים נסו להתרכז בניסוח רהוט ולהתבטא בכתב ברור וקריא. צרו מצב שהמתרגל או המרצה שקורא את המבחן לא יצטרך להקדיש זמן על מנת לפענח את מה שברצונכם להדגיש. הקלו עליו עם דברים אלה, כי זה באמת תלוי בכם.
בהצלחה בבחינות הקרובות במועדי א’ ו-ב’!
