הפעם האחרונה בה שמעו מאדון סאטושי נקאמוטו היה באביב 2011. במייל ששלח לממשיך דרכו בפרויקט הביטקוין (Bitcoin) הוא הסביר בפשטות: “אני ממשיך לדברים אחרים”. בתור הממציא של הביטקוין, והראשון שהתחיל “לכרות” את המטבע הווירטואלי, הוא הבעלים של כמיליון מטבעות ביטקוין. הון בשיווי של כמעט חצי מיליארד דולר כיום. מאז שנעלמו עקבותיו אין אדם, רשות או מדינה שיודעת בביטחון איך להשיג אותו או אפילו מי הוא באמת.
אבל תחילה נחזור ל-1964: הסרט “גולדפינגר” מסדרת סרטי ג’ימס בונד יוצא לאקרנים. העלילה כוללת נבל מתוחכם במיוחד. טייקון זהב בשם אוריק גולדפינגר אשר מתכנן להפוך את כל הזהב של ממשלת ארה”ב בפורד נוקס לרדיואקטיבי. באותה תקופה ארה”ב החזיקה ב’סטנדרט הזהב’ אשר קובע שכל שטר כסף אמריקאי חייב להיות מגובה בכמות זהב מסוימת והוא זה שנותן לכסף את השווי שלו. אם כל הזהב האמריקאי היה הופך לרדיואקטיבי ולא שמיש, כל הדולרים האמריקאים לא היו מגובים, ומכאן שלא היו שווים דבר והדרך לקריסתה של הכלכלה האמריקאית לא הייתה רחוקה.
ב-1971 ריצ’ארד ניקסון, מסיבות שלא קשורות כלל לנבלים של בונד, ביטל את אותו סטנדרט הזהב בארה”ב. כתוצאה מכך הדולר האמריקאי לא גובה באף סחורה והשווי שלו נבע מהאמונה בשווי שלו. כלומר, הדולר שווה בדיוק כמה שהציבור שמשתמש בו מאמין שהוא שווה ויוכל לקבל עבורו בשוק החופשי. תהליך דומה עבר מאז על כל מטבע אחר בעולם. היום כל המטבעות כבר אינם תלויים בסחורות בעלות ערך קבוע כגון זהב אלא הפכו לתלויים במדיניות בנקים מרכזיים והחלטות פוליטיות שמווסתות את ערכם.
בנובמבר 2008 התפרסם מאמר תחת שם העט סאטושי נקאמוטו. המאמר מציג רעיון למערכת ממוחשבת שתאפשר העברת כספים בין עמיתים. שנה לאחר מכן, המערכת מוקמת והקוד שלה מפורסם לכל. המטבע החדש, ‘ביטקוין’ שמו, מושג באמצעות “כריה”, תהליך שבו המחשב מבצע סידרה של חישובים שמסתיים ביצירה של מטבע אחד. לאחר כל יצירה של מטבע, החישוב הולך ומסתבך ודורש יותר זמן וכוח מחשוב כדי ליצור מטבע נוסף. ההערכה היא שעד שנת 2140 ייווצרו כל המטבעות שהמערכת מאפשרת: כ-21 מיליון מטבעות.
כל מטבע ניתן לחלק אינספור פעמים, ניתן לאחסון באופן וירטואלי במחשב או בפלאפון, וניתן להעברה באופן ישיר בין משתמשים, זאת ללא כל גורם מתווך. יותר מכל הפך הביטקוין למטבע הראשון שהערך שלו קבוע ולא מאפשר לאף ממשלה לבצע ספקולציות על ערכו (לפחות באופן תיאורטי). הראשונים שהחלו לאמץ את המטבע היו המשוגעים לדבר וגם גורמים שלא רצו שרשויות החוק יוכלו לעקוב אחריהם. עם הזמן, קהל המשתמשים במטבע גדל משמעותית ועסקים לגיטימיים החלו לקבל אותו כתשלום. הערך של הביטקוין החל לזנק. השיא הגיע בנובמבר 2013 כאשר מטבע אחד היה שווה יותר מ-1000 דולרים. סאטושי נקאמוטו, בתור הראשון שאימץ את המטבע, החזיק במיליון מטבעות בארנק הווירטואלי שלו, שערכם כעת הרקיע שחקים.
היעלמותו של סאטושי נקאמוטו, המולטי-מיליונר החדש, נהפכה למסתורית מאותו הרגע. בפרופיל האינטרנטי שלו נכתב שהוא בן 37 ומתגורר ביפן. עובדה שהרבה משערים איננה סבירה משום שכל המסמכים שפרסם על הביטקוין היו אך ורק באנגלית ובנוסף נהג להשתמש בביטויים בריטיים בכתביו. ניתוח שנעשה על הפרופיל שלו הראה ירידה בשימוש בשעות מסוימות ביממה, גם בסופי שבוע. ניתן לשער שבשעות אלו נהג לישון, והם מתאימים לשעות הלילה דווקא ביבשת אמריקה.
האשמות החלו לצוץ מכיוונים שונים: בלוגים, פורומים ועיתונים טכנולוגים. במרץ 2014 מגזין “ניוזוויק” (Newsweek) פרסם מאמר על אזרח אמריקאי שנולד ביפן תחת השם סטאושי נאקומוטו ומאז שינה את שמו לדוריאן נקאמוטו. דוריאן, פיזיקאי בהכשרתו, עבד על פרויקטים ביטחוניים אמריקאים מסווגים כמו גם על מערכות מידע פיננסיות. בשנות התשעים של המאה הקודמת דוריאן פוטר פעמיים והחליט שהוא יתחיל עסק חדש “שלא תחת עינה הבוחנת של הממשלה”. עיתונאית מהמגזין סיפרה שכאשר שאלה את דוריאן על אודות הביטקוין הוא נראה כמאשר את זהותו כממציא המטבע ואף אמר “אינני עוד מעורב בזה, אני לא יכול לדון בזה. העברתי את הפרויקט לאנשים אחרים והם האחראים עליו עכשיו”. שוטרים ממשרד השריף המקומי, שגם היו נוכחים בראיון, אישרו את הדברים.
הכתבה עוררה תשומת לב תקשורתית רבה. בראיון נוסף שנערך איתו, דוריאן חזר בו מדבריו. הוא אמר שלא שמע על המטבע בעבר ודבריו הוצאו מהקשרם. הוא חשב שנשאל על פרויקט שעשה עבור הצבא האמריקאי, שרובו היה מסווג ואותו העביר הלאה. מאוחר יותר באותו יום, סטאושי נקאמוטו האמיתי שבר את שתיקתו, ופרסם את ההודעה הראשונה שלו מזה 4 שנים: “אני לא דוריאן נקאמוטו”.
עיתונאי אחר, מעיתון “פורבס” (Forbes), ניסה למצוא התאמה לינגוויסטית (מטבעות לשון, סגנון כתיבה וכו’) בין הכתיבה של סטאושי נקאמוטו לבין כתיבה של מספר חוקרים, ובעיקר של האל פיני. האל היה מהנדס מחשבים, שנודע בתחום הקריפטוגרפיה. הוא גם האדם הראשון שקיבל ביטקוין והיה מעורב בפיתוחו. באופן מחשיד, האל גר רק מספר רחובות מדוריאן נקאמוטו. התוצאות שקיבל העיתונאי הראו התאמה גבוהה יחסית בין סגנון הכתיבה של פיני לבין סגנון הכתיבה של סטאושי נקאמוטו, לפחות יותר מכל אדם אחר שהשווה. בראיון עם האל שכלל הכחשה גורפת, הצגת התכתובות עם סטאושי נקאמוטו האמיתי והצגת הארנק הדיגיטאלי שלו, שכנעו את העיתונאי לחזור בו מהאשמות. ב-2014 נפטר האל ממחלת ה-ALS (ניוון שרירים) ממנה סבל.
בדצמבר השנה, מגזין “ווירד” (Wired) תיאר את קרייג סטיבן ווריאט כ”האדם שהמציא את הביטקוין או רמאי שמאוד רוצה שנאמין שהוא הממציא”. באותו היום, מגזין “גיזמודו” (Gizmodo) פרסם שהשיג ראיות מהאקר שפרץ לחשבון המייל של סטאושי נקאמוטו שקושרות אותו לקרייג. שעות ספורות לאחר מכן, המשטרה הפדרלית האוסטרלית פשטה על ביתו של קרייג בניו סאות’ וולס באוסטרליה בגין חשד בעבירת מס. רשות המס האוסטרלית הכחישה כל קשר בין הפשיטה לבין הביטקוין. בינתיים מגזין “מות’רבורד” (Motherboard) הפריך את רוב ההוכחות שקושרות את קרייג ליצירת הביטקוין והראה שהם ככל הנראה זויפו. החקירה הפדרלית ממשיכה.
נכון לכתיבת שורות אלו, הארנק הדיגיטלי של סטאושי נקאמוטו מכיל כמעט עשרה אחוז מכל מטבעות הביטקוין בעולם. בגלל הדרך שבה מתוכננת רשת הביטקוין, אנחנו יודעים גם שבארנק הזה עדיין לא נעשה שימוש. השמועות לגבי זהותו עדיין צפות, אבל אין שום הוכחה משמעית שקושרות את זהותו לאדם אחד או קבוצה של אנשים. נותר רק לדמיין את סטאושי נקאמוטו האמיתי, הגאון והספק אידיאליסט, יושב איפשהו בגלובוס ומסתכל על כולנו רצים ללא הפסקה סביב חתיכות נייר או כמה ביטים חסרי כל ערך.
