מאת: קרן-אור גרינברג
כמה מלח יש בים המלח? התשובה לצד גילויים מדעיים אחרים נחשפה בליל המדענים בטכניון, שהתקיים בסימן מדעי המים
יש אימהות שידעו שילדיהם יגדלו להיות מהנדסים כשראו אותם משחקים בלגו. אחרות אולי הגדילו לעשות כשהביאו אותם לאירועי “ליל המדענים”, שמתקיימים אחת לשנה ברחבי העולם וגם בטכניון, ללא תשלום. הקמפוס הסביר את פניו לאלפי משפחות, בני נוער וצעירים במטרה להנגיש ולחבר בין עולם המדע לציבור הרחב.
תרגיל חוכמת ההמונים הגדול בישראל
מהו הפוטנציאל הכלכלי של מקורות המים הטבעיים בישראל? איך מתפילים מי ים ומה היקף פעילות ההתפלה בארץ היום? כיצד נוצרים גלים בים” מהי השפעתם על הגולשים ועל מבנים בים ובחוף וכיצד פועלת צוללת? על שאלות אלו ואחרות, ענו באירועי “ליל המדענים” בטכניון, שנערכו השנה בסימן מדעי המים. האירועים שנערכו ביוזמת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל והאיחוד האירופי, נועדו לכל מי שסקרן להבין מדע וטכנולוגיות הקשורות במים. הערב כלל מפגשים עם מדענים ומדעניות, סיורים במעבדות, הרצאות, ניסויים, והדגמות מדעיות. אירועי ליל המדענים ממומנים על ידי הנציבות האירופית כחלק מתכנית, horizon 2020.
ימים ספורים לפני “ליל המדענים”, הוביל משרד המדע את התרגיל הגדול בישראל ב’חוכמת ההמונים’, וביקש מציבור לענות על השאלה: כמה מלח יש בים המלח? על פי רעיון חוכמת ההמונים, קבוצה גדולה של אנשים יכולה לייצר תובנה מדויקת וחכמה לא פחות מאשר מומחה מלומד. את התרגיל הנחה ליאור צורף, מומחה בתחום חוכמת ההמונים. משקלול התוצאות עם תשובת המדענים, התברר כי הציבור הישראלי היה קרוב מאוד לתשובה המדעית, והחציון של התשובות שניתנו מהציבור הוא 42.8 מיליארדי טון מלח, בעוד שהתשובה שמבוססת על חישובי המדענים היא 42.7 מיליארדי טון. התוצאה נחשפה במעמד נשיא הטכניון ושר המדע, ח”כ יעקב פרי, שאמר: ”הצלחת התרגיל היא בכך שהוא עורר את סקרנות הציבור לשאלה ישראלית מאוד – כמה מלח יש בים המלח, שבו רובנו רחצנו לפחות פעם אחת”.
מדענים לעתיד
במסגרת הפעילות בטכניון המבקרים הוזמנו לטעום מים מליחים לפני ואחרי התפלה, לבנות ולהשיט סירות נייר, לבחון מקרוב כיצד פועל רובוט תת-ימי, ללמוד על הדרכים לזהות ולהתמודד עם זיהום מים וכן ליהנות משפע של הרצאות, הדגמות ופעילויות לכל המשפחה. הפעילויות שנערכו כללו הרצאות והפעלות בנושאים מגוונים כמו התפתחות משק המים, מנגנון הפעולה של מתקן התפלה, איכות מי השתייה, פריסקופ שאינו מציץ מהמים, אקוסטיקה תת-ימית, גלים, צוללת ועוד.
הרעיון העומד מאחורי פרויקט “ליל המדענים” הוא שחיזוק ועידוד דור המדענים והמהנדסים הבא של ישראל, היא משימה בעלת חשיבות לאומית גדולה. על כן, הושקעו משאבים רבים בעריכתו לצד התגייסות של חוקרי הטכניון שהובילו את הפעילויות השונות, וסטודנטים לתואר ראשון ששימשו כצוות העובדים והמדריכים. פרופ’ רפי סמייט, בעבר ראש מכון גרנד למחקר מים בטכניון וכיום דיקן הפקולטה להנדסה כימית, לקח חלק פעיל בערב, בעמדה בה הוצג מתקן להתפלת מים. סמיט: “השקינו הרבה ילדים במים מותפלים ממערכת אוסמוזה הפוכה שהפעלנו בשטח. לצדי עמדו ד”ר הילה שמר והסטודנטיות שירן רינג ומרינה שמולבסקי. הסברנו את התהליך למי שהיה מסוגל לשמוע: מצב המים בעולם, בארץ, צריכת האנרגיה הנמוכה של התהליך והעובדות על ההשלכות הסביבתיות שלו”.
