כשאומרים לי “נינטנדו”, אני ישר חושב על סופר מריו וגיים-בוי. אבל מסתבר שאלה דווקא די חדשים עבור החברה. למעשה נינטנדו הייתה כבר בת 92 כשהציגה לעולם את מריו בפעם הראשונה, ב-1981. ומתוך כמעט-מאה שנים של פעילות, נינטנדו גם היתה מעורבת בכמה דברים הזויים למדי.
כבר עם היווסדה של נינטנדו אנו מקבלים סיפור לא צפוי. החברה נוסדה בשנת 1889 כעסק לייצור קלפי משחק. נשמע תמים למדי, אולם כדי להבין את המשמעות של קלפי המשחק ביפן, עלינו לחזור לשנת 1549, עת מלחים פורטוגלים הביאו איתם ליפן חפיסת קלפים והציגו ליפנים את משחקי ההימורים. אלו התלהבו כל כך עד שהימורים בקלפים הפכו לנפוצים מאוד במדינה.
התופעה משכה טיפוסים מפוקפקים, ושוק ההימורים שגדל במהרה היווה למעשה את כר צמיחתה של המאפיה המקומית – היאקוזה. הממשל היפני ניסה להלחם בתופעת ההימורים על ידי הוצאת קלפי המשחק מחוץ לחוק, אבל כמובן שזה לא עבד – השחקנים תמיד הכינו גרסאות חדשות של קלפים על מנת לעקוף את האיסור, או פשוט ירדו למחתרת.
עם הזמן, הממשל היפני הבין שאי אפשר להלחם בקלפים ובמקום זאת יש להלחם במאפיה באופן ישיר. הממשל נטש את המאבק נגד קלפים, ואיפשר שוב לכל אחד לייצר ולשחק בקלפים. וכך ב-1889, קמה חברה קטנה לייצור קלפי משחק בשם נינטנדו, שמשמעות שמה הוא “השאירו את המזל בידי השמיים”.
אבל למרות שלייצר קלפי משחק היה כעת עסק חוקי, הקלפים עדיין נועדו בעיקר להימורים. כך קרה שבתחילת דרכה של נינטנדו, לקוחותיה העיקריים היו מהמרים, מאפיונרים ואנשי העולם התחתון. בעשורים שבאו לאחר מכן, נינטנדו נאבקה לשפר את תדמיתם של קלפי המשחק ולהכניס אותם לכל בית – וזה עבד, עד שנות ה-60 בהן השוק הגיע לרוויה, היפנים הפסיקו לקנות קלפים, ומניית נינטנדו התרסקה. זה היה הזמן לחפש אפיקים חדשים לפעילות החברה.
“אה!” אתם בטח חושבים לעצמכם, “זה השלב שבו נינטנדו הפכה מיצרנית משחקי קלפים ליצרנית משחקי וידאו!” אז זהו, שממש לא. במקום זאת, נינטנדו ניסתה שלל מוצרים ושירותים אקראיים לחלוטין. למשל, שירות מוניות, “גלאי אהבה” בין בני זוג, צעצועים מוזרים ותופי קונגה אלקטרוניים.
אחד הדברים המוזרים ביותר שנינטנדו הפיקה הוא שואב אבק משונה בשם צ’יריטורי, שהסתובב על צירו כל הזמן, וכשהוא פנה לכיוון שבו יש אבק – יכולתם ללחוץ על כפתור בשלט ולגרום לו לנוע לכיוון המיוחל. צ’יריטורי נכשל בתור שואב אבק, אבל בנינטנדו אהבו אותו כל כך, עד שהפכו אותו למיני-משחק בסדרת WarioWare שנים רבות לאחר מכן.
בשנות ה-60 וה-70 נינטנדו גם התנסתה במעין תמונות אינטראקטיביות, שאפשר לירות בהן עם אקדח אור. אלו היו משחקים פרימיטיביים של ירי, שהניחו את הקרקע ל”אקדח האור” של ה-NES בשנות השמונים. אחד המשחקים הכי מוכרים על ה-NES, ששמו Duck Hunt, התחיל דווקא בתור תמונה פרימיטיבית כזאת.
דבר נוסף שנינטנדו ניסתה, היה ליצור מעין גרסה חדשה של המשחק לגו. כמובן שחברת לגו העולמית תבעה את נינטנדו, אבל איכשהו האחרונה דווקא הצליחה להיחלץ מהתביעה, בעיקר בגלל העובדה שהיא הציעה שחתיכות הלגו יהיו בצורת… בוטן.
אולם הדבר הכי הזוי שיצא מבית נינטנדו הוא כנראה רשת המלונות שהחברה הקימה. ואלו לא היו מלונות רגילים – אלא משהו שנקרא Love Hotels, מלונות דיסקרטיים שנועדו בעיקר לסטוצים. הלקוחות שילמו על החדרים תעריף שעתי, והמגע עם צוות המלון היה מינימלי – הלקוח בחר את החדר מקטלוג תמונות, שילם במכונה וקיבל את המפתחות דרך צינור פנואמטי, או אשנב אנונימי. הכל נעשה בפרטיות מושלמת, כך שאף אחד לא רואה את פני הלקוח.
ואם זה לא היה ברור עד עכשיו, החדרים הדיסקרטיים של נינטנדו שומשו בעיקר למטרות לא ממש לגיטימיות, כמו בגידות, הימורים וזנות. העסק לא היה רווחי מספיק, ונינטנדו מכרה את מלונותיה. ומזל שכך – דמיינו לעצמכם שחדרי האירוח של נינטנדו היו מצליחים, והחברה היתה ממשיכה דווקא בכיוון הזה. אולי היום היתה לנו מחלת מין על שם נינטנדו במקום תעשיית גיימינג. אחרי הכל, נינטנדו היא זו שהצילה את תעשיית המשחקים בשנות ה-80, ובלעדיה לא בטוח שמשחקי וידאו היו מתפתחים ומשגשגים.
מכל מה שנינטנדו ניסתה, הדבר היחיד שבאמת הצליח הוא צעצועים – ובפרט, צעצועים אלקטרוניים. מעבר לתמונות האינטראקטיביות, נינטנדו גם החלה לייבא ליפן את קונסולת ה-Odyssy, לייצר משחקי ארקייד ומעין משחקי-טלוויזיה קטנים. זה כבר ממש מזכיר את נינטנדו שאנחנו מכירים. ב-1981 החברה הציגה לעולם את Donkey Kong, שבו היתה דמות של שרברב קטן הדומה קצת לפופאי, ושמו “ג’אמפמן”. לאחר מכן הוא קיבל את השם מריו, והשאר היסטוריה.
דרך אגב, נינטנדו מעולם לא הפסיקה לייצר קלפים. גם היום ניתן לקנות קלפים של נינטנדו – או לפחות לקבל אותם בעבור נקודות ב-Club Nintendo, מועדון הלקוחות של החברה. אבל בעוד שהיום הקלפים של נינטנדו תמימים וחמודים, הם לא תמיד היו כך. באחד הניסיונות הביזאריים של החברה, נינטנדו העלתה על המדפים קלפי PinUp. כן, נינטנדו מכרה קלפים למבוגרים בלבד עם תמונות של נשים ערומות. אבל האמת, אני כבר לא מופתע. אחרי הכל, ביחס להימורים, יאקוזה ומלונות סטוצים, מה זה כמה קלפים עם תמונות של נשים ערומות?
