מה מסתתר מאחורי פרחי היערה העדינים? 

אני מחפשת בגוגל-תמונות את פרח היערה. דף האינטרנט נפתח ואני שואפת אותו במהירות אל ראותי עד שעל פניי נפרש חיוך רגוע. אני לא בטוחה אם אני אוהבת את הפרח הזה כל כך בגלל זיכרונות ילדות או בזכות היופי העדין שלו. פרח היערה אכיל ובעל ריח מתוק שכמעט מתחנן ממני לקטוף אותו, להוריד את המכסה הירוק בבסיסו ולמצוץ את המיקרוליטרים הבודדים של צוף שיש בו. לפעמים אני לא מצליחה להרגיש את הטעם, אבל אם נופל בידי פרח עסיסי במיוחד, חצי הטיפה הזאת של צוף מתוק יכולה להיות יותר מענגת מ… בעצם אין דבר שיכול להשתוות לזה! .

פרחי היערה היפנית, Lonicera japonica, מתחילים את חייהם בתור ניצנים דקים וקטיפתיים שבמהרה פוערים את פיהם הלבנים כדי לחשוף חוטים עדינים של אבקנים. עם ההתבשלות, הפרחים מצהיבים ולאט לאט מאבדים מלחץ הטורגור שהחזיק אותם בצעירותם, עד שלבסוף הם נובלים. ניתן למצוא אותם בכמה מקומות בטכניון, מסתתרים מאחורי מכוניות החונות בצידו האחד של הכביש העובר בין הבריכה למדעי המחשב, או בשביל הקצר והמטופח שעובר מעל כימיה. משהו בצורתם העדינה מרמז על תרבות אחרת, אקזוטית יותר. זה מעביר אותנו אלפי קילומטרים לגדות הנהר הצהוב בסין, שם, בשדות של יערה, איכרים אספו את הפרחים אל תוך סלים הקשורים לגבם.

היערה היפנית הובאה מאזור מזרח אסיה כצמח נוי לקישוט גינות. זהו צמח מטפס שלא מצריך הרבה טיפול. הצוף המתוק מושך פרפרים וציפורים, וכך הצמח מתפשט בקלות. ישנם מינים אחרים של יערה (מלבד היערה היפנית), שגם להם צורת חצוצרה וצוף מתוק, אך לרוב הם בצבעים אחרים. היערה האיטלקית היא אולי הפרח הדומה ביותר, אבל פרחיה אדמדמים קצת בבסיסם ועליה עגולים ולא מחודדים כמו אלו של היערה היפנית. מה שמעניין ביערה היפנית זה היותו לא סתם צמח נוי ריחני, וגם לא רק בית גידול לפרפרים, זהו גם תרופה.

משהו בצורתם העדינה מרמז על תרבות אחרת, אקזוטית יותר

כבר אלפי שנים משמש צמח היערה מרכיב חשוב ברפואה הסינית, אולם לפני שנצלול אל תוך מסבוכי התועלות של היערה, נבהיר למה מתכוונות הרפואות המסורתיות כשהן מדברות על קור וחום. “דלקת זה חום, זה אש” מסבירה סינית חכמה אחת, “תרופות מקררות בעצם מורידות דלקת, כנראה בשל תכונותיהן האנטיביוטיות והאנטי וירליות”. ובכן, הסינים פיתחו מגוון תרופות הכוללות את היערה. הם משתמשים בתכונתו המקררת לריפוי שפעת, דלקות גרון, אולקוסים ואפילו להרגעת עור דלקתי. ניתן לקנות פרחים אלו, מיובשים, באבקה, או אפילו כמרכיב מרכזי בתרופות בבתי מרקחת מסורתיים בסין וגם בארץ.

אבל מה בעצם מסתתר מאחורי יכולת הריפוי של צמח זה? יש מגוון רחב של רכיבים פעילים בפרחים, עלים וגבעולים, אך אולי המרכיב העיקרי (שתופס הרבה תשומת לב במחקרים) הינו החומצה הכלורוגנית. לחומצה יש פעילות אנטי חיידקית חזקה, פעילות אנטי ויראלית וגם אנטי דלקתית. ייתכן וזה מסביר מדוע הסינים משתמשים בו לריפוי מגוון מחלות זיהומיות, ויראליות ודלקתיות.

כבר אלפי שנים משמש צמח היערה מרכיב חשוב ברפואה הסינית, יש לו פעילות אנטי חיידקית חזקה, פעילות אנטי ויראלית וגם אנטי דלקתית

זכור לי שכשחליתי בתור ילדה קטנה, אימי הודיעה כי היא מכינה לי תה יערה ממותק בדבש. חיכיתי לזה בקוצר רוח, במיוחד מפני שבאנגלית הפרח נקרא honeysuckle, רמז לצוף המתוק שניתן למצוץ ממנו. איזה שם מעורר ציפיות! במחזו של שייקספיר “רומיאו ויוליה” יוליה טענה שוורד יריח אותו דבר תחת שם אחר, אני חושבת שהיא טעתה. ייתכן ולא הייתי אוהבת את התה לולא השם הרומנטי. אחרי הכל, טעמו מריר קצת (מאכלים מקררים לרוב יהיו מרירים). בסינית הפרח נקרא “פרח זהב כסף”, מפני שהפרחים הם גם לבנים וכסופים וגם זהובים. איכשהו השם הסיני מזכיר לי את המעברים בין יום ללילה, בגלל שזהוב וכסוף זה כמו שמש וירח. זה מעלה זיכרונות של הליכות באור הירח כשריחה של היערה במיוחד.

עכשיו, בחודשי האביב והקיץ, היערה פורחת בשיא תפארתה ולכן וזהו זמן טוב להביט ולהעריך. בהליכה לילית אחת, כאשר הייתה לי עוד דרך ארוכה עד הבית, רגליי כאבו והייתי עייפה ומאוכזבת. פתאום הצורות העדינות האלו תפסו את עיניי, בוהקות בחושך וזיהיתי את הריח המנחם באוויר. קטפתי לי אחד ומצצתי. הטעם המתוק-מריר איחד לשבריר שנייה את כל הרגעים הקודמים שנהניתי מהטעם והריח הייחודי הזה, ובתאווה שובבה בלסתי את כל הפרח. המשכתי בדרכי עם רגליים קלות, ניצוץ של סקרנות בעיניים ותחושה נפלאה.